ארכיון התג: פסיכיאטר

הפרעה בדימוי גוף

הפרעה בדימוי גוף

הפרעה בדימוי הגוף היא הפרעה שבה יש עסוק חוזר ונשנה במראה הגוף. בפגמים או שינויים בגוף. כאלו שהם נוטים לייחס להם חשיבות מרובה בשונה מאנשים בסביבתם. ושוב הקריטריון הוא חברתי. דעת הכלל. העסוק השכיח היא העסוק במראה כחסר ופגום אסתטית. אולם כבר נפגשתי עם אדם שהיה משוכנע שפגם כלשהו במראהו מסגיר עליו מידע (שגוי) וחושף אותו לכן לשפוטים שאינם נכונים.

המראה, גורם למצוקה רבה העשוייה להגיע עד דכאון. שכיחה חרדה חברתית. יש שאלה האם ההפרעה היא תת סוג של הפרעה כפייתית טרודנית. נדירה פסיכוזה.

אחוז ההתאבדויות גבוה.

בשנים האחרונות, גברה המודעות להפרעה, הן בגלל ההתיחסות הגוברת להפרעות אכילה, שלפחות בחלק מהמקרים קשורה להפרעה בדמוי הגוף, והן בגלל העסוק והשווק הגובר של נתוחים פלסטים. (מובן מאליו, שלעתים קרובות, נתוח פלסטי, כמו כל פרקטיקה אחרת, לעולם אינה מייצרת את השלמות הדרושה. לכל היותר הדרישה מועתקת לאיבר או מאפיין אחר)

בראייה נוספת, המסר של חברה ששמה דגש על שלמות, ועל אי קבלת השונות ואי קבלת החסר, מועד להיות מתורגם לביטויים קונקרטים שונים המבטאים את המסר. את המאבק להשגתו. הגוף הוא זירה מתבקשת.

במובן זה. הפנטזיה על שלמות הגופנית, לרוב ממוקדת בפרט זה או אחר, מייצגת את הקבלה נטולת הספק נטולת הביקורת ולרוב האכזרית של דרישות האני העליון.

הקירבה להפרעה כפייתית ברורה. יש. אין. המאמץ להשגה.

שכיח העסוק בעור. באף. באיברים המייצגים את המשיכה המינית. בכל איבר בעצם.

בנסיבות מסויימות תתכן פריצה של דכאון וחרדה על רקע ההפרעה. למשל בנסיבות בהן הגוף החסר/ מושחת/ מכוער/ חושף עשוי לגרום לכאורה לאיומים שונים. למשל בנסיבות בהן נדרש מפגש עם אנשים שדעתם על הגוף חשובה.

ההפרעה נדירה. ככל הנראה. הופכת נדירה פחות בשנים האחרונות. בקרב לקוחתיהם של מנתחים פלסטים. קוסמטיקאיות. מורטות שער. ושאר מקצועות האמונים על תקון מראה הגוף. הוא גבוה כמובן בהרבה. הפרעה בדימוי גוף – עצות למנתחים פלסטיים

טפול

כמעט לעולם הטפול אינו בתקון הפגם או בהסתרתו.

הפסיכיאטר, בטפול הפסיכיאטרי. יכול לנסות השפעת תרופות. לרוב מדובר בתרופות נוגדות חרדה ודכאון. לעתים ניתן לשקול תרופות נוגדות פסיכוזה. לבד או בשלוב עם נוגדי דכאון וחרדה.

לעתים. טפול בפסיכותרפיה.  באוריינטציה דינמית או ב . CBT הטפול אינו קל.

קשה לגייס את המטופלים להעזר בטפול, שכן הם משוכנעים שהם מבינים את הבעיה. הם יודעים שהפסיכיאטר אינו מבין דבר. זה הגוף. הגוף הארור. המקולל. שאי אפשר להפטר ממנו. מהפגמים. מהחסרים שלו.  הגוף כדמוי של האני. של חלקי אני שאי אפשר להפטר מהם. תקועים עימם לנצח.

תקועים עם פסיכיאטר שאינו מבין דבר.

מבינים את הפתרון היחיד. תקון מראה הגוף. בודאי שהבעיה אינה בם או בשפוט שלהם. בנסיבות אילו. לא קל לגייס אותם לטפול.

מצבים פוסט טראומטים

מצבים פוסט טראומטים
פסיכיאטר

פסיכיאטר


הגדרה

מצבים פוסט טראומטים (PTSD ) הם מצבים הנגרמים כתוצאה מתגובה נפשית משמעותית לארוע בודד או סדרה של ארועים. אירועים בהם האדם היה קרבן, היה בסכון להיות קרבן, דימיין שהוא עלול להפגע (מטופל אחד היה ברכב בשעה שהוא ראה משקולת על מנוף נעה לעבר רכבו. הוא סבל שנים ממצוקה קשה למרות שלא נפגע כלל) או מצבים בהם היה עד לפגיעה או לסכון לפגיעה באחרים.

בשונה מההגדרות המקובלת ב DSM (הגדרות שככל הנראה נועדו למזער את התביעות הכספיות והאחרות כלפי הממסד), הרושם שלי ושל אחרים הוא שהאלמנט המכריע הוא פנטזמטי. מה האדם דימיין שקורה או עלול לקרות. הסבה עצמה כמעט חסרת חשיבות.

עם זאת נראה שבגברים הסבה המובילה היא אלימות במלחמה או אחרת, ובנשים היא אלימות מינית. אם כי ייתכן שהנתונים מוטים לשני המינים.

תיאור התופעות 

ההשלכות של טראומה כזו, שארעה בפועל או כמה שעלול היה לקרות יכולות להיות קטסטרופליות, רחבות וקשות ביותר.

סוג תופעות אחד הוא תגובות חריפות מכל סוג שהוא שקורות מעט לאחר הארוע, ונמשכות פרקי זמן קצרים יחסית. דרמטים ככל שאירועים אילו יכולים להיות, מידת הפגיעה שהם גורמים היא בסופו של דבר קטנה יחסית.

לעומת זאת, תסמונות פוסט טראומטיות שקורות לאחר פרק זמן ממושך יותר נוטות להיות כרוניות, לעתים להחריף לאורך זמן עם פגיעה בכל שטחי החיים , גרימת מצוקה קשה ופגיעה בכל שטחי החיים. בין התלונות הבולטות הן הזכרות בטראומה או בדברים שמייצגים אותה (אדם שכמעט טבע בשטפון היה עובר לרחוב אחר אם היה רואה שלולית כדי לעקוף אותה), תסמיני דכאון, תסמיני הפרעות חרדה שונים, סומטיזציות (הרבה פעמים כאבי ראש), היפוכונדריה, הפרעה בתפקוד המיני, מצבים דיסוציאטיבים שונים (מצבי blackout ), התנהגות לא נאותה  (שכיח טפול לא נאות בילדים או במשפחה למרות המודעות הכואבת לכך), התנהגות עבריינית, צריכה של סמים ואלכוהול (אולי כנסיון טפול עצמי). שכיחות הפרעות שונות בתפקוד המיני. למעשה כל תסמונת פסיכיאטרית מופיעה באנשים אילו. בדרך כלל תמונה מעורבת של תסמונות מרובות.

עצמת התסמונות היא בדרך כלל קשה וכרוכה פעמים רבות בפגיעה קשה בתפקוד האישי המשפחתי החברתי והתעסוקתי. שכיחה הסתגרות וחוסר מעש. תופעות המעוררות פעמים רבות כעס שכן התופעה אינה מובנת והאדם לכאורה בריא. מה עוד שלעתים קרובות פסיכיאטרים כושלים באבחון של מצבים אילו.

המצוקה קשה ואנשים רבים שמים קץ לחייהם.

הפגיעה ביכולת ההתמודדות הרגשית והתסכול גורמים לא פעם לסף תסכול נמוך ולהתנהגות אלימה.

טיפול

אנחנו רחוקים מהבנה של תופעות אילו ומידיעה כיצד ניתן לטפל בהן. הטיפול התרופתי בתסמינים השונים בדרך כלל מועיל במידה מעטה מאד. שכיח למצוא אנשים אילו מטופלים בכמויות גדולות של תרופות כולל התמכרות (ע"י הרופאים) לבנזודיאזפינים ללא תועלת ממשית.

יש רושם שמריחואנה מסייעת במידה מסויימת לאנשים אילו.

טפולים פסיכוסוציאלים המבוססים על CBT טוענים להצלחה מרחיקת לכת. אני עדיין ממתין לראות את ההצלחה (בתקווה רבה)

פסיכיאטר

פסיכיאטר

התערבות פסיכיאטרית במצבי חירום 

מצבי חירום פסיכיאטרים הם מצבים בהם קיימת סכון לחייו שלמותו הגופנית או אחרת של המטופל, או של אנשים אחרים, עקב מצבו הנפשי. בדךר כלל אין התייחסות לעובדה, שבעצם יש מצבים שהזנחה שלהם עלולה לגרום ככל הנראה להחמרת מהלך המחלה לאורך זמן, שומין הראוי היה לכלול גם אותם בהגדרה.

הגורם 

מצבי חירום פסיכיאטרים יכולים להיות קשורים לכל אבחנה פסיכוטית או לא וקשורה יותר מאבחנה לחומרת המצוקה, לתכנים, ולמידת השליטה בדחפים האלימים. המפורסמים הם כמובן סכון אובדני באנשים הסובלים ממצבי דכאון, חרדה או הפרעה פוסט טראומטית. ומצבי סכון לאדם או לאחרים על רקע הפרעות פסיכוטיות או מצבים מאניים.

עקרונות טפול 

עקרונות הטפול במצבי חירום פסיכיאטרים נשענים על שני עקרונות :

  1. 1. ההגנה הפיזית על האדם ועל הסובבים לפי הצורך. במקרים קיצונים נדרשת השגחה צמודה במשך 24 שעות. שכן הדחף לפגיעה הוא כל כך עז. השגחה צמודה כזו ניתן לעשות בבית חולים, או מחוץ לבית חולים במידה ויש אפשרות ותוך השגחה על הפרמטרים הנדרשים.

במקרים אחרים די בהשגחה רופפת יותר. לעתים די שאדם נמצא במעקב תדיר, או נמצא במסגרת בה יש הדגחה רופפת יותר דוגמת אשפוז במחלקה פתוחה או במסגרת אשפוז יום על מנת לספק לו את המעטפת הנדרשת כדי לשמור על עצמו.

בכל מקרה נדרש מעקב והערכה מתמידים על מנת לשקול האם מסגרת ההשגחה שנקבעה מתאימה ולבצע מיידית את ההתאמות הנדרשות לשם כך.

  1. 2. טפול על מנת להגיע להטבה במצב הנפשי גורם הסיכון במידה בה רמת הסכון תרד ובהמשך בדרך כלל תמנע לגמרי. טפול זה כולל טפולים תרופתים והתערבויות פסיכותרפיות מסוגים שונים.

טפולים תרופתיים נקבעים לאחר תהליך אבחון פסיכיאטרי מסודר והגדרה של סוג הטפול התרופתי (ותעים קרובות גם האחר) הנדרש. נוסף לטפולים ייעודיים למצב הנפשי הגורם לבעיה, יש לעתים קרובות הוספה של תכשירים מדכאים דוגמת תכשירים נוגדי פסיכוזה או בנזודיאזפינים. מניסיוני שלי למדתי שמודל (sulpiride) יעיל באחוז גבוה של המקרים תוך פרק זמן קצר יחסית. ההתרשמות שלי שתכשיר זה יעיל יותר מנגודי פסיכוזה אחרים ושניתן לתאר את ההשפעה שלו כהפחתה של העצמה הרגשית בה נחווות החוויה. באון זה מגע עם תכנים פנימיים וארועים חצוניים במידה והם מעוררים אותה מעוררים תגובה נפשית מאופקת יותר עם ירידה במצוקה ובסכון לתגובה מסכנת. לצערי, נסיוני לימד אותי שהשמוש במודל בלבד ללא התערבות ייעודית אינו מוכיח את עצמו לאורך זמן.

התערבויות פסיכותרפיות ופסיכוסוציאליות במשבר

תקצר היריעה לתאר את כל מגוון ההתערבויות הפסיכוסוציאליות הקיים. הספקטרום רחב והולך ומתרחב כל העת.

הדגש בהתערבויות אילו הוא בדרך כלל בזיהוי גורמים המיידיים למשבר ובטפול בגורמים אילו או בצורת ההתמודדות מולם. שכיח גיוס של דמויות קרובות, בני משפחה, חברים ואחרים, לתוך התערבויות אילו. שכן כמעט תמיד יש ערך רב לתמיכה ולקבלה של הסביבה. עם זאת המטפל צריך להעריך היטב את מידת התמיכה שהוא יכול לקבל מגורמים אילו שכן לעתים קרובות הקשיים שלהם, גם אילו שתרמו אולי למשבר או לקושי להתמודד איתם, אינם ניחנים ביכולת התמודדות טובה, והשענות יתר עליהם עלולה להכזיב, מיידית לאורך זמן.

ככלל, התערבות במשבר היא בדרך כלל יעילה, כפוף לנהול נכון שלה.