הגדרה

מצבים פוסט טראומטים (PTSD ) הם מצבים הנגרמים כתוצאה מתגובה נפשית משמעותית לארוע בודד או סדרה של ארועים. אירועים בהם האדם היה קרבן, היה בסכון להיות קרבן, דימיין שהוא עלול להפגע (מטופל אחד היה ברכב בשעה שהוא ראה משקולת על מנוף נעה לעבר רכבו. הוא סבל שנים ממצוקה קשה למרות שלא נפגע כלל) או מצבים בהם היה עד לפגיעה או לסכון לפגיעה באחרים.

בשונה מההגדרות המקובלת ב DSM (הגדרות שככל הנראה נועדו למזער את התביעות הכספיות והאחרות כלפי הממסד), הרושם שלי ושל אחרים הוא שהאלמנט המכריע הוא פנטזמטי. מה האדם דימיין שקורה או עלול לקרות. הסבה עצמה כמעט חסרת חשיבות.

עם זאת נראה שבגברים הסבה המובילה היא אלימות במלחמה או אחרת, ובנשים היא אלימות מינית. אם כי ייתכן שהנתונים מוטים לשני המינים.

תיאור התופעות 

ההשלכות של טראומה כזו, שארעה בפועל או כמה שעלול היה לקרות יכולות להיות קטסטרופליות, רחבות וקשות ביותר.

סוג תופעות אחד הוא תגובות חריפות מכל סוג שהוא שקורות מעט לאחר הארוע, ונמשכות פרקי זמן קצרים יחסית. דרמטים ככל שאירועים אילו יכולים להיות, מידת הפגיעה שהם גורמים היא בסופו של דבר קטנה יחסית.

לעומת זאת, תסמונות פוסט טראומטיות שקורות לאחר פרק זמן ממושך יותר נוטות להיות כרוניות, לעתים להחריף לאורך זמן עם פגיעה בכל שטחי החיים , גרימת מצוקה קשה ופגיעה בכל שטחי החיים. בין התלונות הבולטות הן הזכרות בטראומה או בדברים שמייצגים אותה (אדם שכמעט טבע בשטפון היה עובר לרחוב אחר אם היה רואה שלולית כדי לעקוף אותה), תסמיני דכאון, תסמיני הפרעות חרדה שונים, סומטיזציות (הרבה פעמים כאבי ראש), היפוכונדריה, הפרעה בתפקוד המיני, מצבים דיסוציאטיבים שונים (מצבי blackout ), התנהגות לא נאותה  (שכיח טפול לא נאות בילדים או במשפחה למרות המודעות הכואבת לכך), התנהגות עבריינית, צריכה של סמים ואלכוהול (אולי כנסיון טפול עצמי). שכיחות הפרעות שונות בתפקוד המיני. למעשה כל תסמונת פסיכיאטרית מופיעה באנשים אילו. בדרך כלל תמונה מעורבת של תסמונות מרובות.

עצמת התסמונות היא בדרך כלל קשה וכרוכה פעמים רבות בפגיעה קשה בתפקוד האישי המשפחתי החברתי והתעסוקתי. שכיחה הסתגרות וחוסר מעש. תופעות המעוררות פעמים רבות כעס שכן התופעה אינה מובנת והאדם לכאורה בריא. מה עוד שלעתים קרובות פסיכיאטרים כושלים באבחון של מצבים אילו.

המצוקה קשה ואנשים רבים שמים קץ לחייהם.

הפגיעה ביכולת ההתמודדות הרגשית והתסכול גורמים לא פעם לסף תסכול נמוך ולהתנהגות אלימה.

טיפול

אנחנו רחוקים מהבנה של תופעות אילו ומידיעה כיצד ניתן לטפל בהן. הטיפול התרופתי בתסמינים השונים בדרך כלל מועיל במידה מעטה מאד. שכיח למצוא אנשים אילו מטופלים בכמויות גדולות של תרופות כולל התמכרות (ע"י הרופאים) לבנזודיאזפינים ללא תועלת ממשית.

יש רושם שמריחואנה מסייעת במידה מסויימת לאנשים אילו.

טפולים פסיכוסוציאלים המבוססים על CBT טוענים להצלחה מרחיקת לכת. אני עדיין ממתין לראות את ההצלחה (בתקווה רבה)